<h1>מחזור ויטרי הלכ' פורים לרב יהודאי גאון סימן רמ"ז</h1>
<h2>דף ב.</h2>
הרוצה לצאת לדרך מותר לקרוא את המגילה בא' עשר לחדש אדר השני. בזמן שיש ציבור. ובזמן שאין ציבור. קורין בי"א בי"ב בי"ג בי"ד. והבא מן הדרך לאחר הפורים ולא קראה קורא אותה עד ט"ו ימים. ויוצא בה ידי חובתו. וזהו שלא בזמנה. ואם הולך בשיירא או אם הוא בכפר יכול לקרותה בין בספר בין במגילה ויוצא בה ידי חובתו. אבל בציבור לא יצא ידי חובתו אלא במגילה של קלף שהוא מן גויל. ובלבד שתהא תפורה בגידין בכל יריעה ויריעה בשלשה מקומות. ושיהו משולשין בכל מקום. אבל אם תפורה בפשתן או במשי או בכל דבר אחר פסולה. ואם במגילה הכתובה בין הכתובים קרא לא יצא. והני מילי בציבור אבל יחיד נפיק בה ידי חובתיה. ויחיד או מי שלא שמע או שלא קרא את המגילה מרישא עד סיפא לא נפיק בה ידי חובתיה.
<h2>דף ה.</h2>
וחייב אדם לאכול סעודת פורים ביום וצריך לקרוא את המגילה בעשרה בין בזמנה בין שלא בזמנה.
הרוצה לצאת לדרך מותר לקרוא את המגילה בא' עשר לחדש אדר השני. בזמן שיש ציבור. ובזמן שאין ציבור. קורין בי"א בי"ב בי"ג בי"ד. והבא מן הדרך לאחר הפורים ולא קראה קורא אותה עד ט"ו ימים. ויוצא בה ידי חובתו. וזהו שלא בזמנה. ואם הולך בשיירא או אם הוא בכפר יכול לקרותה בין בספר בין במגילה ויוצא בה ידי חובתו. אבל בציבור לא יצא ידי חובתו אלא במגילה של קלף שהוא מן גויל. ובלבד שתהא תפורה בגידין בכל יריעה ויריעה בשלשה מקומות. ושיהו משולשין בכל מקום. אבל אם תפורה בפשתן או במשי או בכל דבר אחר פסולה. ואם במגילה הכתובה בין הכתובים קרא לא יצא. והני מילי בציבור אבל יחיד נפיק בה ידי חובתיה. ויחיד או מי שלא שמע או שלא קרא את המגילה מרישא עד סיפא לא נפיק בה ידי חובתיה.
<h2>דף ה:</h2>
בפורים אסור לעשות מלאכה. מזכירין על הניסים בתפילה ובברכת המזון. וכן בחנוכה.
<h2>דף ז:</h2>
וחייב אדם לאכול סעודת פורים ביום וצריך לקרוא את המגילה בעשרה בין בזמנה בין שלא בזמנה.
<h2>דף טז:</h2>
ומדקא' התם מגילה צריכה שירטוט כאמיתה של תורה. ופר"ח כמזוזה. אלמ' כמזוזה היא לכל דבר. ויש לעשות לה זיונין כל שעטנ"ז ג"ץ. דמזוזה גנ"ז. תלתא תגין לכל חד וחד. ש'. בב"ג. ט' ב"ג. ע' ב"ג. ץ'. ב"ג. ונתתי סי' להם. מעלין בקודש ולא מורידין. שעטנ"ז ג"ץ. וח' דחור גדולה מכל האותיות. מאלפא רבתי. במסורת הגדולה. וכן ז' דויזתא. זעיר. ות' דותכתוב אסתר. וי"ו דויזתא גדולה. כדא' במגילה. ובמסכת סופרים פי' דלא כפי' ר"ת. דפי' צריך למימתחיה בקריאה ולא בכתיבה. ובמסכת סופרים צריך לממתחיה כמודייא דלברות. בפ"ר י"ג. ובפרק השוכר את הפועלים. האלהים צריך וי"ו כמודיא דלברות. פי' מודיא. משוט של מלחים. לברות. שם נהר. משום דכולהו בחדא זקיפה אזדקיפו. ועיקר.
<h2>דף יח:</h2>
ואם קורא ומתנמנם כגון שקורין אותו ועונה וכשמזכירין אותו ונזכר זהו מתנמנם יחזור בפסוק שלו ויקרא. אבל ישן כגון שקורין אותו ואינו עונה וכשמזכירין אותו אינו נזכר זהו ישן ואסור. נשלמו. ע"כ ת'.
<h2>דף יט.</h2>
הרוצה לצאת לדרך מותר לקרוא את המגילה בא' עשר לחדש אדר השני. בזמן שיש ציבור. ובזמן שאין ציבור. קורין בי"א בי"ב בי"ג בי"ד. והבא מן הדרך לאחר הפורים ולא קראה קורא אותה עד ט"ו ימים. ויוצא בה ידי חובתו. וזהו שלא בזמנה. ואם הולך בשיירא או אם הוא בכפר יכול לקרותה בין בספר בין במגילה ויוצא בה ידי חובתו. אבל בציבור לא יצא ידי חובתו אלא במגילה של קלף שהוא מן גויל. ובלבד שתהא תפורה בגידין בכל יריעה ויריעה בשלשה מקומות. ושיהו משולשין בכל מקום. אבל אם תפורה בפשתן או במשי או בכל דבר אחר פסולה. ואם במגילה הכתובה בין הכתובים קרא לא יצא. והני מילי בציבור אבל יחיד נפיק בה ידי חובתיה. ויחיד או מי שלא שמע או שלא קרא את המגילה מרישא עד סיפא לא נפיק בה ידי חובתיה.
<h2>דף כא:</h2>
ובמגילה מברך ג' ברכות קודם קרייתו מנ"ח. מקרא מגילה. שעשה ניסים. שהחיינו. ולאחר שיקראנה מברך האל הרב את ריבינו. עד האל המושיע. בערב וביום אחד בלבד.
